מרכז CIDR הוקם ביולי 2018, על-ידי ד”ר יובל בנימיני (המחלקה לסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל) וד”ר דפנה שחף (בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, ישראל), במטרה לטפח שותפויות חוצות דיסציפלינות ולקדם פעילות מוגברת בתחום מדע הנתונים באוניברסיטה העברית. בסופו של דבר, אנו מקווים שהמרכז יוכל לספק את התמיכה והמשאבים הנחוצים לחוקרים על מנת לבצע ניתוח נתונים מעמיק בסט הנתונים הספציפי שלהם, דרך שיתופי פעולה פוריים בין בעלי נתונים למדעני נתונים.
סיפור רקע
שילוב תחום מדע הנתונים לתוך עולמות מחקר שונים ומגוונים אינו עניין של מה בכך, והוא מציב בפנינו מספר אתגרים. ראשית, רבים מבעלי הנתונים באקדמיה (סטודנטים, חוקרים, פרופסורים) אינם מדעני נתונים בהכשרתם; שנית, חסר תמריץ שיעודד חוקרים לעשות את השינוי מחשבתי הדרוש כדי לעבור משיטות ניתוח קיימות לשיטות ניתוח ממוקדות-נתונים. לכן, מרכז CIDR פועל ליצירת קפיצת המדרגה החיונית כל כך למימוש תהליך זה.
אנו מזהים כי שתי המגבלות העיקריות במעבר למדע מבוסס נתונים הן חוסר משאבים חישוביים והיעדר תמיכה אלגוריתמית. לשם כך פיתחנו מודל עבודה מבוסס מדע נתונים, בהובלת צוותי סטודנטים לתארים מתקדמים (מוסמך ודוקטורט), שמטרתם אינה לייעץ אלא ללמד – להעביר הלאה את הידע הנחוץ לניתוח מורכב ומעמיק של נתוני עתק. כיום אנו תומכים ביותר מ-200 פרויקטים, החל ממחקרי אכדית ושפות שמיות מזרחיות עתיקות, ועד למוות של עננים.
לצד התמיכה הישירה שלנו בפרוייקטי מחקר, אנו מספקים גם תשתית תמיכה בקורסי ניתוח נתונים קיימים, במטרה להנגיש אותם לסטודנטים מחוץ לחוגי מדעי המחשב וסטטיסטיקה. בנוסף, המרכז מציע תרגילים, סדנאות ואפילו “מחנה אימונים” (בוט קאמפ) בתחום ה-data science, במסגרת חוצה תחומים ודיסציפלינות המותאמת לכל הרמות – מהבסיס ועד לרמות ניתוח מתקדמות.
העתיד שלנו
אנו עובדים כדי לקדם ולהרחיב את הפעילות של CIDR יחד עם חברי סגל מתוך המרכז, חברי סגל שותפים ממחלקות וחוגים אחרים, ופוסט-דוקטורנטים. בנוסף, אנו מפתחים תכניות לימוד ייחודיות לתארים מקדמים ומסלול לעמיתי-מחקר בתחום מדע הנתונים. מטרתנו היא להמשיך ולטפח שיתופי פעולה בין בעלי נתונים למדעני נתונים באמצעות מתן תמיכה דרך סמינרים ממוקדים ופלטפורמות ייעודיות – מסגרות בהן בעלי נתונים יוכלו להציג פרויקטים פוטנציאליים והזדמנויות עתירות נתונים לניתוח. לבסוף, אנו פועלים במרץ לחיזוק המגע בין האוניברסיטה לבין שחקנים מובילים בתעשייה, כגון פייסבוק, אמזון, גוגל, ומרכזים אקדמיים במדינות אחרות.
הפריה חוץ־גופית: הערכת איכות עוברים לפני החזרתם לרחם – מעבדת בוקסבוים למכאנוביולוגיה תאית וביופיסיקה של תאי גזע וגרעינים
לפחות אחד מתוך 25 תינוקות בישראל הוא תינוק מבחנה, אך עדיין אין ברשותנו אמצעים מדויקים להערכת איכות העובר טרם השתלת הביצית המופרית ברחם. לכן, מקובל להשתיל מספר עוברים על מנת להגדיל את סיכויי לקליטת היריון מוצלח, אולם כתוצאה מכך גדל גם הסיכוי להריון מרובה עוברים. מטרת הפרויקט הנוכחי היא לצפות מראש לאילו עוברים הסיכוי הטוב ביותר להוביל להריון מוצלח עוד בטרם השתלתם ברחם, באמצעות ניתוח מאגר נתונים של למעלה מ-70,000 עוברים. למידע נוסף, המשיכו לקרוא כאן, או בקרו באתר מעבדת בוקסבוים ובמאגר Nanshe Database.
התנהגות שיחור מזון חברתית – מעבדת האקולוגיה של התנועה של פרופ' רן נתן
עטלף הפירות המצרי משחק תפקיד מפתח בהפצת זרעים של מגוון צמחים, לרבות מינים פולשניים. עטלפי פירות ידועים בתור מין חברתי ביותר, אולם דפוסי שיחור המזון שלהם נותרו עד היום בגדר תעלומה, וכך גם ההתנהגויות החברתיות הנלוות לאותם דפוסים. חוקרים מקווים לשנות את כל זה באמצעות שימוש במכשירים איתור-מיקום ממוזערים ברזולוציה גובהה, שהוצמדו לאוכלוסיית עטלפים גדולה (כמעט מושבה שלמה) לצורך איסוף נתונים מדויקים על הרגלי התעופה, ההפצה והניווט שלהם. ניתוח הנתונים בראי תורת הגרפים יאפשר, כך מאמינים החוקרים, לחשוף את הרשת החברתית הפועלת מאחורי ההתנהגות המסתורית של העטלפים ולהגיע לתובנות משמעותיות שלא היו נגישות עד כה. כדי לדעת עוד, המשיכו לקרוא או בקרו באתר המעבדה ל אקולוגיה של התנועה (אנגלית).