מה משפיע על החלטות של שופטים? אילו מגמות משפיעות על קבלת ערעורים ועד כמה אנו קרובים באמת לשקיפות במערכת המשפטית בישראל? למרות שהחלטות בית המשפט העליון מתועדות ונגישות לציבור, עד לאחרונה היכולת לבצע ניתוח רחב היקף של המאגר הייתה מוגבלת. ד”ר קרן וינשל-מרגל ועמיתיה פיתחו מסד נתונים חסר תקדים של כל החלטות הרכבי בית המשפט העליון מאז 2010, והניתוחים שהוא מאפשר מגלים דפוסים שיפתיעו אתכם.
בעידן של פייק ניוז ופוסט-אמת, נדמה שכולם שואפים לשקיפות – מפוליטיקאים, דרך חוקרים ועד בעלי מקצוע בתחומים שונים, ומערכת המשפט אינה יוצאת דופן. שקיפות במערכת המשפטית מקדמת אמון בציבור ומבטיחה את הגנתה של הזכות למשפט הוגן. ניתוח החלטות בית משפטיות הוא תהליך חשוב שמקרב את הציבור לשקיפות, ויכול לספר לנו הרבה לא רק על המערכת המשפטית אלא גם על דפוסי הצבעה של שופטים, וכן על סוגיות החברתיות והפוליטיות שמוצאות את דרכן שוב ושוב בלב הדיון המשפטי והציבורי.
אל בית המשפט העליון בישראל מגיעים אלפי מקרים בשנה ופסקי הדין המתקבלים בו זמינים לציבור באתר הרשמי של בימ”ע (ISC). מאגר זה אומנם הופך את מערכת המשפט למשאב נגיש מבחינה טכנית, אך היכולת לבצע ניתוח רחב היקף של כלל ההחלטות במאגר עדיין מוגבלת. בעבר, חוקרים שרצו ללמוד על הדינמיקות המורכבות שמאחורי תהליכי הצדק בישראל נאלצו ללכת בעצמם לשימועים משפטיים, לתמלל ולקודד ידנית מקרים רלוונטיים, אחד-אחד, על מנת שמאוחר יותר תהיה להם אפשרות לשלוף נתונים ספציפיים – לדוגמה, נתונים הקשורים לתהליכי ערעור. עד לאחרונה, לא הייתה דרך לעקוף את התהליך המייגע הזה.
לפני שנה וחצי, ד”ר קרן וינשל-מרגל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ’ לי אפשטיין מביה”ס למשפטים באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, והמתכנת והאקטיביסט למען חופש המידע אנדי וורמס, החליטו שהגיע הזמן לשנות את התמונה. יחד הם בנו את מסד הנתונים של בית המשפט העליון בישראל, מאגר מידע מקיף וחסר תקדים בשדה המחקר של חוק ומשפט בישראל. המטרה המרכזית בבניית מסד נתונים זה הייתה להבטיח מערך נתונים זמין, איכותי, בר-שחזור ומקודד באופן אחיד ועקבי, שיאפשר סיווג אוטונומי של מקרים עתידיים בקלות. [1]
מסד הנתונים כולל מידע על כל ההחלטות שהתקבלו בהרכב של לפחות שלושה שופטי בית המשפט העליון, בתיקים שנפתחו משנת 2010 עד 2018 (16,109 תיקים ו-48,635 החלטות). עבור כל תיק, המאגר מכיל למעלה מ-60 סוגי נתונים אודות הצדדים, לרבות ייצוגם המשפטי, המשיבים, מספר הדיונים, הסוגיות המשפטיות שהועלו לדיון, תוצאות התיק והחלטות כל אחד מהשופטים בו, ספירת מילים ועוד. כריית הנתונים נעשתה מאתר בית המשפט העליון. “פיתחנו ועשינו שימוש באלגוריתמים שנועדו לאפשר למחשב ללמוד לקודד באופן אוטומטי את המידע שבהחלטות הטקסטואליות של בית המשפט (Automated Textual Analysis)”, מסבירה ד”ר וינשל-מרגל בפוסט שכתבה בבלוג האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי (ICON-S). לדבריה, “רוב הנתונים במאגר אכן מקודדים באופן ממוכן, אולם, בשל המבנה הלא אחיד של פסקי דין והשפה המגוונת שבה שופטי בית המשפט העליון מנסחים את הכרעותיהם, נאלצנו לשלב קידוד ידני עבור עיבוד נתוני תוצאות הכרעות הדין.”
מאז הקמת המאגר, ד”ר וינשל-מרגל ועמיתה זיהו כמה מגמות מעניינות. לדוגמה, מתברר שההכרעות ברוב התיקים בבית המשפט העליון מתקבלות פה אחד בישראל; ב-1% בלבד מתוך פסקי הדין שהתקבלו בתקופה הנבחנת הייתה גם עמדת מיעוט, כך לפי התיעוד באתר ISC.[2] נתון זה מלמד כי אי הסכמה בין שופטים בישראל היא דבר חריג למדי בהשוואה למדינות רבות אחרות בעולם. עוד נמצא כי שופטים ותיקים יותר נוטים לדעת מיעוט יותר מאשר עמיתיהם המנוסים פחות.
בנוסף, מסד הנתונים חושף שיעור גבוה יחסית של קבלת ערעורים בעתירות נגד מדינת ישראל: בין 32-38% מתוך הערעורים המוגשים לבית המשפט העליון, תלוי בקטגוריה (משפט פלילי, אזרחי, וכו’), מתקבלים. זאת ועוד, השיעור הלא מבוטל של פשרות ומשיכת ערעורים ועתירות מלמד כי השופטים ממלאים לעיתים קרובות תפקיד של מגשרים יותר מאשר מכריעי-דין.[3], [4]
מסד הנתונים כולל כמות עצומה של מידע ומאפשר אינספור ניתוחים. ממצאים אלו הם רק טעימה קטנה ממה שניתן לחלץ מתוכו, והודות למבנה הפתוח-לכל שלו, אין ספק שזה רק עניין של זמן עד ששקיפות בבית המשפט העליון תהפוך מאידיאל רצוי למצוי. אם עדיין לא עשיתם זאת, אתם מוזמנים לבקר במסד הנתונים ולהתרשם בעצמכם: http://iscdbstaging. wustl.edu/data
- https://icore.huji.ac.il/sites/default/files/icore/files/weinshall_epsteiin_worms_-_introducing_the_iscd.pdf
- https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.6786124
- https://www.themarker.com/law/.premium-1.6742741
- http://www.news1.co.il/Archive/001-D-408904-00.html
הפריה חוץ־גופית: הערכת איכות עוברים לפני החזרתם לרחם – מעבדת בוקסבוים למכאנוביולוגיה תאית וביופיסיקה של תאי גזע וגרעינים
לפחות אחד מתוך 25 תינוקות בישראל הוא תינוק מבחנה, אך עדיין אין ברשותנו אמצעים מדויקים להערכת איכות העובר טרם השתלת הביצית המופרית ברחם. לכן, מקובל להשתיל מספר עוברים על מנת להגדיל את סיכויי לקליטת היריון מוצלח, אולם כתוצאה מכך גדל גם הסיכוי להריון מרובה עוברים. מטרת הפרויקט הנוכחי היא לצפות מראש לאילו עוברים הסיכוי הטוב ביותר להוביל להריון מוצלח עוד בטרם השתלתם ברחם, באמצעות ניתוח מאגר נתונים של למעלה מ-70,000 עוברים. למידע נוסף, המשיכו לקרוא כאן, או בקרו באתר מעבדת בוקסבוים ובמאגר Nanshe Database.
התנהגות שיחור מזון חברתית – מעבדת האקולוגיה של התנועה של פרופ' רן נתן
עטלף הפירות המצרי משחק תפקיד מפתח בהפצת זרעים של מגוון צמחים, לרבות מינים פולשניים. עטלפי פירות ידועים בתור מין חברתי ביותר, אולם דפוסי שיחור המזון שלהם נותרו עד היום בגדר תעלומה, וכך גם ההתנהגויות החברתיות הנלוות לאותם דפוסים. חוקרים מקווים לשנות את כל זה באמצעות שימוש במכשירים איתור-מיקום ממוזערים ברזולוציה גובהה, שהוצמדו לאוכלוסיית עטלפים גדולה (כמעט מושבה שלמה) לצורך איסוף נתונים מדויקים על הרגלי התעופה, ההפצה והניווט שלהם. ניתוח הנתונים בראי תורת הגרפים יאפשר, כך מאמינים החוקרים, לחשוף את הרשת החברתית הפועלת מאחורי ההתנהגות המסתורית של העטלפים ולהגיע לתובנות משמעותיות שלא היו נגישות עד כה. כדי לדעת עוד, המשיכו לקרוא או בקרו באתר המעבדה ל אקולוגיה של התנועה (אנגלית).